למה אין לכפול מילת שמע אם אמרה שלא בכוונה כי אם הוא מאמין בה' עליו להאמין שגם המחשבה זרה שהייתה לו מקודם הייתה מאת ה' וכאשר הוא יאמין בה' וידע ששם אלופו של עולם בזה הוא מעלה את המחשבה הפסולה ומתקנה וכמו שכתוב "מאת השם הייתה זאת היא נפלאת בעינינו"
משל למה הדבר דומה למי שהכין סעודה למלך וראה שהלחם שהגיש על השולחן התעפש, מיד רץ להחליף את הלחם בלחם טרי ומשובח. טפח עליו המלך ואמר לו רצוני האמיתי הייתה שתשתמש בלחם המעופש שהיה כאן מקודם ותהפוך העיפוש לתרופה המועילה לתיקון כל הגוף כי יש תרופות שעושים אותם דייקא מהעיפוש וזה עדיף טפי מלסלקה, כי לכל דבר יש ניצוץ מועיל ואם לא תשתמש בו הוא יתבע את עלבונו שלא השתמשו בו והנמשל : מרמז על מילת שמע שאמר בראשונה עם כוונה זרה אם הוא מתעלם מתיקונה וחוזר מהר ואומר עוד הפעם מחדש מילת שמע בזה הוא מראה שאין יכולת לתקן אותה, אבל אם הוא מאמין שביכולת השם לתקנה כי שם אלופו של עולם אז אין צורך לחזור על המילה הראשונה כי בזה האמונה ששם אלופו של עולם בכחה לתקן ולהעלות התיבה הזאת וזהו שהעיפוש עצמו הופך לתרופה ולבריאות ביתר שאת
וכן בכל המעשים הנעשים בכל יום בין לטוב ובין למוטב עלינו לקבל עליהם בסוף היום בערב עול לכות שמים והכיר שכל הנעשה שם אלופו של עולם עם כל הנעשה במשך היום בין לטוב ובין למוטב וכן בבוקר על כל הנעשה על ידינו במשך הלילה זה ההכרה שלנו בקריאת שמע שאנחנו מאמינים בה' שהכל היה לטובה וכל המעשים שכבר נעשו, שם היה אלופו של עולם, ואנו שמחים עליהם וסומכים על ה' שיהפוך הכל לטובה גם מה שצריך תיקון ובכח האמונה והגילוי ששם אלופו של עולם אשר בכוחו לתקן הכל, וזה חלק העיקרי של התשובה תשוב"-ה' להשיב את ההנהגה אל ה' ולהאמין שבכוחו להפוך הכל לטובה וזה לא סותר שעלינו להשתדל לעשות רק טוב ולהתחרט על המעשים שלא נעשו כהוגן רק עלינו להוסיף בתור חלק מהתשובה שבזכות האמונה שהכל "מאת ה' הייתה זאת" שהוא יתקן גם את העבר, כי בידינו היכולת רק להשתדל על העתיד ועל העבר אין ביכולתינו לשנות המציאות שכבר הייתה, כי אם להתחרט על הנעה שלא כהוגן לקבל על עצמינו להשתפר, אבל לה' יתברך יש יכולת להפוך גם את העבר לטובה .
{על פי השלחן הטהור סימן סא סעיף קטן ג בהערה}