תּוֹדָה לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּחַרְתָּ בִּי לִהְיוֹת שָׁלִיחַ שֶׁלְּךָ לְשָׁרֵת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.
אָנָּא אֲ-דוֹנָי שְׁמֹר וְהַצֵּל אוֹתִי וְאֶת כָּל הַחַיָּלִים וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַסַּכָּנוֹת, שֶׁכֻּלָּנוּ נַחֲזֹר לְבֵיתֵנוּ חַיִּים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים בַּגּוּף, בַּנֶּפֶשׁ וּבַנְּשָׁמָה וְהַצְלַח אֶת מְשִׂימָתֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי בְּךָ אֲ-דוֹנָי בָּטַחְתִּי, "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ נַזְכִּיר, הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד, אֲ-דוֹנָי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ" הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתִי, בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
"אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
(שמואל א' כ"ה, כ"ח-כ"ט)